למה לא להבריז מהשיעורים בבצפר של החיים?

החיים האלה פה, עלי אדמה, הם לא גן עדן.

ממש לא.

וכל אחד מאיתנו לאורך השנים, נתקל במהמורות, בקירות, באתגרים ובקשיים.

לפעמים המשברים שיפגשו איתנו יתרגשו עלינו מהחוץ – אובדן של מישהו קרוב, תאונה, מחלה, פיטורים.

לפעמים – אנחנו ממושברים מתוכנו. קורסים. לדכאון, לחרדות, להפרעות אכילה או שינה, אובדן הדרך, משבר ביחסים.

ואף פעם זה לא זמן טוב.

ואף פעם אנחנו לא מחכים לקושי עם דלת פתוחה לרווחה.

ובכל זאת, אנחנו מחזיקים בתפישות שונות לגבי טיבם של אותם אתגרי חיים.

חלק מאיתנו רואה בהם הפרעות למהלך החיים התקין, שיש למגר בהקדם, להלחם בהן. שהקשיים האלה "נפלו" עלינו על לא עוול בכפינו.

אחרים מאמינים שנענשו. שהמשברים האלה מלמדים שעלינו לפשפש במעשינו. ייתכן שאורחות חיינו – עשו בנו נזק. אנחנו עובדים יותר מדי, לא מתעמלים מספיק, מעשנים, אוכלים לא בריא. או שאנחנו בסטרס ובדאגה תמידיים.

ויש גם את אלה, שמאמינים שמדובר ב"שיעורים", שלא נפלו עלינו סתם. שהם חלק מהמסע שלנו בעולם. שהם הכרחיים. הם לא עונש ולא פרס. הם שער שדרכו, אם נסכים ללמוד, נוכל להתפתח מהותית.

מה מטרת השיעורים האלה?

איך אפשר ללמוד מהם?

מה קורה כשאנחנו לא קשובים להם?

ואיך אדם יכול להקשיב לאיתותיו הדקים, הרכים, ולמנוע אסקלציה וסבל מתמשך?

ד"ר נאדר בוטו הוא קרדיולוג שמחזיק בתפישות רפואיות בלתי קונבנציונאליות, הוא מאמין שהבריאות שלנו היא עדות למצבנו הנפשי/רגשי. וכשמשהו "מתקלקל" בגוף – הוא מסמן לנו על סטייה בנשמה. במכללה שייסד הוא מעביר את השיטה שלו ליצירת רפואה אינטגרטיבית מאוחדת.