זה תמיד היה השכל שלי ששימש אותי, הוביל אותי, תכנן בעבורי, ניתח, גזר, הציב יעדים וצווי פעולה. זה היה השכל שלי שהוביל אותי למה שנדמה לי ולסובביי כהצלחות.
והתשואות מגיעות לו לשכל, הוא בהחלט איבר מהותי ומשמעותי.
מצד שני, כשהוא נהיה רודן זה הרסני.
הוא קונה לו אחיזה במחוזות שאינם שלו. הוא מנהל רגשות, עושה רציונליזציה, מכניע רצונות, מייסר, חובט, מאשים, מתקרבן.
מי לא מכיר את הקולות "הפנימיים" המקטינים, מייאשים, מהלכים טרור ומרעישים.
ההפרדה בין שכלנו ליתר הגוף ותוצאותיה זהה להפרדה ביננו לבין עצמנו.
השכל שלנו הוא רק איבר אחד מגופנו, שמכיל בתוכו עוד איברים רבים וחיוניים וכולם ביחד מרכיבים שלם אחד. ואם השכל שלי מקטין אותי, איבריי האחרים נפגעים גם. מההדחקה, הטרור, הכיווץ.
כי שמכניעים אותי ואת רגשותיי, אני אולי נכנעת אבל אז גם מקימה תנועת מרי מחתרתית. שעושה דווקא. שלא קמה בבוקר לעבודה. או מתמכרת לסיגריות או לחומרים אחרים. תנועת מרי שמשפריצה לפעמים אגרסיות לחוץ, ומכווצת אחרים, ופוגעת בהם ובי.
בפעם הראשונה שנחשפתי לעבודה עם הגוף, חזרתי הלומה. פתוחה. רכה. פגיעה. חזרתי בלב. לא בראש. לא במיינד. ומאז אני עובדת על איזון בין שכלי ללבי, ביני הפנימי לזה התדמיתי.
למדתי שפה חדשה וטכניקות שמספקות מקום לגוף, ומפחיתות מנפחו של השכל ובעיקר מקולותיו המעכבים. למדתי איך להגיע ליעדיי תוך שמירה על כבוד לעצמי בראש ובראשונה, ואחר כך גם לאחרים, כל האחרים שמקיפים אותנו.
כשהתנועה המחשבתית עוברת ממצב מגיב (ריאקטיבי) של "מהחוץ פנימה" לתנועה יוצרת (אקטיבית) של "מהפנים החוצה" – מהפיכות מתרחשות.
והן מהפיכות שקטות, דוממות. כי השמחה הטבעית והשלווה והשלום לא מתפוצצים ולא מחרישים אוזניים.
זה גדול, אני יודעת. אבל זה קורה בצעדי תינוק, בייבי סטפס.
אני עשיתי את זה. הייתי הבחורה הזאת שרצה בקצב מטורף אל עבר העתיד, תמיד עתיד. שניתחה ללא הפסק ועם חוש ביקורתי מפותח את העבר. אני לא הייתי כאן ולא עכשיו.
ואז נשמתי. והרגשתי. וצללתי. ואני ממשיכה במסעי. כל הזמן. ונהנית. לעתים סובלת מכאבי גדילה. לרגעים, נוגעת במהות, בפשטות, בטבע שלי.
"תהיי קצת nobody", אמר לי רישי, המורה הרוחני שפגשתי בדרך, והתכוון לכך שאחדול להאחז ב- somebody שכבלתי את עצמי להיות – הקרייריסטית, אשת העסקים, החכמה, האמא, הבת זוג, הבת. ורק אז כשהרפיתי לרגע מזה – הצלחתי להיות טיפה myself, אני.
קשה להבנה? נשמע כמו סיסמא רוחנית ניו אייג'ית? מבטיחה שמדובר בדרך קונקרטית, מעשית, סופר נגישה לכל, ומחוללת תמורות עצומות.
איך הן נראות, התמורות? כמו ששלום נראה –
מערכות יחסים נקיות וכנות
יותר אהבה וחמלה
פחות ייסורים וחיבוטי נפש
הקשבה לעצמי – מה אני רוצה, מהי תשוקתי
הקשבה לאחר – מלאה, נטולת שיפוט
המקום הזה, הוא הבלוג שלי, החדר האינטימי שלי לעוף בו עם המילים שמנסות איכשהו להנגיש משהו, לייצר תנועה, להתחיל בשקט ובדממה מהפיכה.
בואו לנשום בסשן אחד על אחד. תצטרפו לסדנה שהיא הרפתקה חווייתית מופלאה. תירשמו לתהליך אימון. תתחילו בקטן, אולי תגלו שהנה בפסיעה הזאת הבאתם את השלום אליכם? לכאן?
ובשביל הפרוטוקול הרשמי, שלא תגידו שלא ידעתם...
נשואה לליאור, אמא לשני בנים שהם מתנה ואור. סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי עד לא מזמן ממש, יועצת שיווקית ואסטרטגית בעברי וגם היום בהתנדבות.
מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר.
מאמנת עסקית ושיווקית.
מטפלת בנשימות מעגליות (ריברסינג).
מנהלת קהילת "מעלה בטוב".
מנחה את הפודקאסט "מעלה בטוב"
מרצה ומנחת קורסים וסדנאות
מהפכנית. אבל שקטה ( :
מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר
מאמנת עסקית ושיווקית
מטפלת בנשימות מעגליות (ריברסינג)
מנהלת קהילת מעלה בטוב
מנחת הפודקאסט מעלה בטוב
