ימי הקורונה מכילים בתוכם את כל המרכיבים לרגשות קיצוניים. הוודאות נשמטה, השגרה הופרה, הרגלים חדשים הפציעו במציאות חיינו. למדנו לעשות מהלימון לימונדה, להסתכל על הצד החיובי של הדברים, אבל לפעמים הם מבליחים - הפחד והדאגה, התסכול או הגעגוע. וזה הכי נורמלי וטבעי. בשיחה עם הפסיכותרפיסטית הילה שלזינגר שוחחנו על רגשותינו הלא זוהרים ועל חשיבותם בחיינו

ד"ר מרילין אטקינסון היא פסיכולוגית בהכשרתה, שהפנתה עורף לפסיכולוגיה המסורתית, והפכה לאחת המאמנות הראשונות בעולם, אחת הנלפיסטיות הראשונות. היא יזמית שמנהלת רשת של 60 בתי ספר "אריקסון" לאימון ברחבי העולם, ולרגל פתיחת בית ספרה החדש בשיתוף עם NLP פלוס, התכנסנו לשיחה על כלי אימון בהקשר של מנהיגות ויזמות. היא מדברת בעד לקיחת סיכונים, ומעודדת לשינוי הרגלים, עשיית דבר חדש ומאתגר מדי יום, ויצירת טריטוריות חדשות בצעדים קטנים. השיחה הזו התנהלה בשפה האנגלית, ועבורי זו בהחלט טריטוריה חדשה (להקליט בשפה שאי...

וידוי: אני מהירה. נולדתי לאבא מהיר ולאמא מהירה והיינו משפחה מהירה. אנחנו אוכלים מהר (גם לעיסה וגם בליעה). עובדים מהר. מתקתקים. אנחנו מספיקים. אנחנו גומעים משימות במקום מרחקים. נוהגים מהר. הולכים מהר. ומהר מאד אנחנו מקבלים החלטות (ולעניין זה יש אינסוף אנקדוטות). המהירות הזו אפילו מגובה בגאווה עצמית פנימית. אני זוכרת שחשבתי שאני מספיקה כל כך הרבה שאני בעצם חיה יותר. מצחיק. כל כך מהר הכל עבר ורק לנשום לא הספקתי. עד שעצרתי. (אתנחתא דידקטית: שינויים ועצירות עוקבים תמיד מחירים גבוהים ומשברים כואבים). וכשעצרתי נשמ...

הם לא דוקטורים וגם לא פרופסורים. הם לא מחזיקים בתארים והם לא אוטוריטות לנושא מסויים. אבל הם המורים הכי טובים שלי, והם אהובים עלי כל כך. בן ויהלי התראיינו בפרק מיוחד ליום המשפחה, והזכירו לי כמה חשוב לעצור רגע, ולהקשיב. באמת. הקשבה כזו מלמדת על הטעויות שלנו בהעברת מסרים, על המקומות שאולי זקוקים לשינוי ולחיזוקים. וגם על מה שכן עובד, שאפשר לחבק ולהעצים. הקשבה היא המפתח למשפחתיות אינטימית. פרק קצרצר במיוחד לכבוד יום המשפחה

לא מזמן הגעתי לרופא אף אוזן גרון עם הבן שלי. הוא נושם מהפה ורצינו לבדוק אם יש חסם אורגני שמקשה עליו את הנשימה מהאף. לא היו הפסקות נשימה או השלכות בריאותיות כלשהן. יצאנו מהבדיקה עם אבחנה של שקד שלישי מוגדל, המלצה לניתוח והצעה לתיאום תאריך. בחוות דעת שנייה נאמר לנו שלא שקד שלישי ולא צורך בניתוח. בשיחה עם ד"ר ליאת אדרי דיברנו על לקיחת אחריות, על למידה עצמית, על בריאות מותאמת אישית, על השילוב בין רפואה קונבנציונאלית לרפואה משלימה ועל השפעת ההתנהגות שלנו (תזונה, עישון, ספורט, עבודה) על בריאותנו.

בהגדרה המקובלת אני נחשבת אתיאסטית כנראה. אדם שאין לו אלוהים. אילו מחירים משלמת אנושות כשהיא נעדרת סמכות עליונה? האדם צריך שיהיה לו אלוהים, אמר לי ד"ר יאיר כספי, ואם אן לו אחד הוא יוצר לו אלילי שווא. כשמנתצים אלילים, או שוברים פרדיגמות - מרחיבים את החופש. שיחה מרתקת על המודל היהודי-פסיכולוגי, על החטא, על "הניסיון" על אלוהים ועל עבודת אלילים.

הקשבה היא מיומנות טרנספורמטיבית. והיא לא זקוקה רק לזוג אזניים אלא גם ללב פועם ולעיניים טובות. אז מה כל כך מסובך בהקשבה? שיחה אחרת עם פרופ' אבי קלוגר, פרופ' להתנהגות ארגונית בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. אני אוהבת לראיין אנשים ש walk the talk. אבי הוא אחד כזה, שהקשיב לי בכמה רמות: למה שנאמר, וגם למה שלא, לאנרגיה שלי. והוא גם בחר להציג את הנושא באופן יצירתי.

איך בלבול וערפל יכולים לסמן על ידיעה פנימית שהקשבה לה תוליד בהירות? שיחה עם ד"ר יעל בר לב על שיטת ההתמקדות איך אנחנו חווים חוויה גולמית בגוף? מה קורה בתהליך ההתנסחות והחיפוש אחר המילה שמדייקת את תחושתנו? כיצד ניתן להבין תסכול כרגש מקדם? על שיטת ההתמקדות שהגה בפסיכולוג והפילוסוף יוג'ין ג'נדלין

אני דנה ואני פרפקציוניסטית. כלומר, בדימוס, כלומר עובדת על זה. ואני מלווה אנשים שברובם נגועים באותה תסמונת. ולפרפקציוניזם יש נגזרות: היי ודאון (במצבי הרוח וגם בעשיה). רגע אתה בשיא, מקבל את "המנה" כשהגעת לפסגה ובשנייה הבאה אתה כבר down the hill. הכל או כלום. או שאני מלכה או שאני אפס. אין באמצע. הפרפקציוניזם מלווה את התחרותיות ואת ההשוואתיות והיא צועדת יד ביד עם בת הלוויה משביתת השמחות - הביקורת. איזו ביקורת אתם שואלים? זו הבונה או זו ההורסת?

אני מרגישה רגש חם. מישהו עצבן אותי. או הלחיץ אותי. או הפחיד אותי. או העליב אותי. מישהו השפיל אותי. עד עפר. ביזה אותי. מישהו לחץ על כפתור ומאז אני פקעת. הוא אגואיסט. או אטום. הוא סתום. קנאי וצר עין. הוא לא חבר. אני הולכת ומתלבה. לא מאמינה שזה קרה. החוויה, אולי נשמעת למישהו אחר קטנה, אבל בתוכי - הר געש. לבה רותחת. ככה מתחילה "העבודה" של ביירון קייטי. במלחמות הפנימיות שלנו, לעבר שלום