שינה היא לחלשים? הקידמה שגנבה לנו את הלילה

שינה היא תהליך טבעי שאינו דורש מאמץ.

הגוף יודע את המלאכה עוד מהרחם.

ולשינה יש כל כך הרבה פונקציות: עיבוד זיכרון ולמידה, ויסות רגשי, ניקוי של המוח (פינוי תוצרי פסולת מטבוליים), חיזוק מערכת החיסון, ויסות תיאבון, שיקום הגוף, תפקוד הלב, תפקוד קוגניטיבי.

אנחנו רגילים לחשוב ששינה היא הזמן שבו אנחנו מפסיקים לתפקד. בפועל -  שינה היא מנגנון גופני שמאפשר לנו לתפקד.

אז איך זה שהמנגנון הטבעי והבלתי מתאמץ הופרע כל כך? למה כל כך הרבה מאיתנו יותר טובים בלא לישון מ- פשוט לישון?

מאז שאני ילדה לא אהבתי ללכת לישון.

אולי אלה הסופים שלא אהבתי, אולי המעברים איימו עלי. או שהלבד.

לא יודעת. אבל זוכרת את עצמי מגילאים רכים שוכבת ולא נרדמת. רואה את פסי האור שחודרים דרך חרכי התריסים ומשתקפים על הקיר. חושבת מחשבות. תמיד הראש מלא. שומעת את רחשי החוץ, מכוניות, קולות כלב ובעליו. ולא נרדמת. ומתישהו כנראה שהשינה בכל זאת השיגה אותי.

ואז הבוקר. מאז שאני ילדה לא אהבתי להתעורר בבוקר.

אולי זו העייפות משינה לא מספיקה? אולי זה היום שמתפרץ אלי בגסות? עם האור הבוהק והמשימתיות וה"צריכים". לצחצח שיניים, להתלבש, להסתרק, לאכול, לצאת לדרך.

אף פעם לא ממש עצרתי להבין, לתהות על המאמץ שכרוך בהרדמות ובהתעוררות בחיי. באיזשהו שלב, הייאוש נעשה נוח, ולמדתי לחיות עם מה שיש.

אורית רוזן פיתחה עם ד"ר עומרי בן עזרא את שיטת "פשוט לישון" והיא באה לפרק שמבקש לשפוך קצת אור על החושך שכרוך בלילה ללא שינה.