ובגלל שהעולם המערבי שייך כל כך לצעירים, לפעמים ילדים מתחפשים לאנשים קטנים ומתבגרים מוקדם. וזקנים נאחזים בעברם, שחמק ביעף והותיר אותם מוכי תדהמה ולא אופנתיים. אבל האמת היא, שהם - הילדים והזקנים- הם המורים האמיתיים שלנו לחיים. כי היינו שם, ונגיע לשם. וכי גם באמצע אנחנו בעצם תלויים

תקשיבו לעצמכם. לגוף. לכיווץ. ל"לא נעים שמזדחל". שימו לב כשאתם כועסים  - על איזה עצב אתם מכסים. תסכימו להעצב! ולא פחות חשוב – תסכימו גם לשמוח, בכל הכוח! כי זה לא מיטיב עם אף אחד ליפול למצולות. כי השמחה והאהבה הם מה שיספק לנו כוחות. להושיט יד לאחרים, להיות חזקים מספיק לחלץ אחרים מבורות.

בעידן של תקשורת מהירה ותרבות "פאסט פוד", מערכות יחסים דורשות אורך רוח ומחויבות שלעתים קרובות מתנגשות עם הציפייה לסיפוק מיידי. אבל מה אם לא נוכל להתעלם מהאבולוציה שלנו? אנחנו משגשגים בתוך קשר. הכל זה יחסים. ויחסי אהבה הם הגביע הקדוש של החיים.

83% מהאנשים לא אוהבים את עבודתם. מה זה אומר לדעתך על הערך שהם מספקים? על רמת השירות?  איזו השפעה יש לנתון הזה על ימי מחלה וימי העדרות?

רשתות חברתיות שהוכיחו שהמדיום הוא המסר המיתו כמעט סופית את האמת, בורות צמחה, פייר התפשט. והמסר שהתחנכת עליו שלשקר אין רגליים - קרס

האמא שאת מגיעה בעסקת חבילה עם הילדה שהיית. והילדה הפנימה. אני מזכירה לי שהתפתחות היא לא מוארות. שככה זה בחיים עצמם: מגומגם, בלתי, מושלם.

אנחנו חברה מכורה. לא רק לאלכוהול ולסמים. לטלפון , לקניות, לרשתות חברתיות, ואפילו לעבודה. החיים המודרניים שלנו מייצרים דפוסי התמכרות חדשים

• איך ליצור שינוי שמחזיק מעמד • למה 98% מהדיאטות נכשלות • איך ליהנות מהדרך • הסוד של וורן באפט להצלחה

למה זה כל כך קשה לנו לקבל החלטות משותפות? איך זה קשור לתרבות שלנו? באיזה אופן סמוי אנחנו עוקפים החלטות משותפות? ועוד ועוד

בשנה האחרונה נחשפנו למופעים שלכרוע טהור . שעתה הכעורה של האנושות הבנאליה של הרוע אחוזה בביולוגיה שלנו. ולא הכרחי להזין אותה. שיחה אקטואלית.