ואולי לא נולדנו להלחם?

זה הטבע שלנו? להלחם?

אנחנו מניחים שאדם מטבעו הוא אנוכי או גרידי. ואולי זו הנחה מוטעית?

אולי נולדנו לסולידריות, לאחדות לשלום?

זה לא אומר שאדם לא יכול להיות אנוכי או גרידי או תחרותי או נרקסיסט. הוא יכול. עובדה.

עבורי מופע האימים של השבעה באוקטובר הוא עוד הוכחה ל"מחלת" הנפרדות, שנגזרת ממודל תחרותי, היררכי.

מירב המשאבים מצוי בידי מיעוט פרטים בעולם. הרוב? נחותים, מתוסכלים, קורבניים, שונאים.

כרוניקה של מלחמה ידועה מראש.

ואולי בשלה העת למודל חדש? אולי אובדן האמון אוטוריטות, אולי הבלבול שנובע מאובדן האמת, אולי תופעות קיצון של העת האחרונה  -

הם מסמרים בארון הקבורה של העולם הישן?

אולי עולם חדש מבקש להוולד ולבקוע מתוך ההריסות.

ורעיונות חדשים – ישנים נובטים?

כדי שרעיונות יפגשו את הקרקע הם צריכים להתקבל על מסה.

אבל מה אוכל לעשות אני רק בן אדם אחד? אמרו 7 מיליארד

רונן גפני, חוקר יצירה משותפת ויזמות חדשה, בשיחה מרתקת על עבדות מודרנית, על משחק הכסף, על שליטים שמנגחים אותנו זה בזה, על מורכבות החיים והעולם ועל חזון למודל חדש.