מסע חייו של אדם הוא לשבור את הסתמיות שלו

נדמה שרעיון האושר מעולם לא היה נפוץ יותר.

לבנים ושחורים, מערביים ומזרחיים, עשירים ועניים, צעירים וזקנים.

כולם מבקשים להיות מאושרים.

ד"ר שמעון אזולאי פילוסוף ואיש חינוך, רואה ברעיון האושר רעיון מסוכן, חולה. ומבקש להחליף אותו ברעיון אחר. עם אושר דווקא אין לו בעיה.

אבל התכלית המאושרת, תרמה לתרבות שבה ה"אני" במרכז וה"אושר" שלו הוא מטרת על. בפועל – אוכלוסית המערב המודרני מאושרת הרבה פחות, הקהילה התפוררה, הניכור נעשה יותר נוח, וה"אני" הפך בודד, שקוף וסתמי.

Everything is amazing but nobody is happy Louis CK

"מסע חייו של אדם הוא לשבור את הסתמיות שלו" אמר לי ד"ר אזולאי. אין סבל גדול יותר מסבל חסר תכלית. "מי שיש לו למה למענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך" כמאמר ניטשה.

מי קובע את המשמעות שלנו פה?

משחק החיים הוא הריקוד בין ייחודיות השחקן ובין הקהילה שמקיפה אותו. בין אותנטיות ובין השתייכות. וכדי שנעוף לא מספיק שיהיו לנו "זוג כנפיים, יש לדאוג שיהיו גם שמים" מתוך השיר כנפיים של עידית ברק.

על השאלה מתי אנחנו יכולים לדעת שחיינו משמעותיים, ענה לי הפילוסוף:

אנחנו יודעים כשהם לא.

לא על הכל הסכמנו, אבל היה מרתק להחליף רעיונות, ולהסכים ממש על משמעותה של משמעות.

ד"ר שמעון אזולאי פילוסוף ואיש חינוך, כותב הספר קץ האושר – פילוסופיה ומשמעות החיים. מרצה באקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית.