הבלו זון הפרטי שלי



חמישה כיסי אוכלוסיות מאריכות חיים, אותרו במאה הקודמת ע"י הדמוגרף הבלגי מישל פולן. הוא סימן אותם עם דיו כחולה על מפת העולם, וכך נטבע המושג "בלו-זון".

מי מאיתנו לא היה רוצה להאריך חיים? אבל לא רק להאריך, אלא גם לחיות אותם במלואנו, נמרצים, חיוניים, בריאים.

תוחלת החיים עלתה, אנחנו חיים יותר ממה שחיו סבינו במאות הקודמות. האנטיביוטיקה והחיסונים מיגרו מחלות זהומיות ופרצו דרך. אבל מחלות אחרות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן נקשרות באורחות חיים מערביים.

האנשים הבריאים בעולם נהנים מהתקדמות הרפואה מחד, ונמנעים מחיי סטרס והתמהרות.


הם לא רודפים אחרי בריאותם, הם גם לא ערים ומודעים למה שהם הצליחו להשיג, זה פשוט קרה להם.

בסוף, גם הם מתים. אבל אולי בדרך לשם הם חיים טוב יותר?

מה הם יכולים ללמד אותנו? ומה מזה נוכל להחיל בחיינו שלנו?


ליב עזריה היא האקרית של בריאות, והיא כמוני, רדתה בגופה בצעירותה. באמצע החיים היא גילתה שבריאות היא לא היעדר מחלה, והחלה מסע לכינון שלום ואהבה בינה ובין גופה. בלו זון פרטי.


תמונה חצויה.jpg

מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר
מאמנת יזמים ועסקים
מטפלת בנשימות מעגליות (ריברסינג)

מנחת הפודקאסט מעלה בטוב
0544-533064 

dana@danaregev.com

נושאי הבלוג:
פוסטים אחרונים: