top of page

איך מתעוררים כשהדברים מתפרקים?


אני רוצה לשתף שאחרי נפילת השמיים בשבת בשבעה באוקטובר, נאלמתי מול המסך בתדהמה, בשתי היממות הבאות הרגשתי בעיקר זעם, כעס והמון סימני שאלה.

בימים הבאים ניסיתי להתקרקע חזרה לתפקיד שלי כאן. ומצאתי את עצמי מעבירה בפלטפורמות שונות מדריך להתמודדות עם חרדה, לבניית חוסן אישי, לנשימות וכו'.

ומשהו בי הרגיש אוף זון. זה לא התפקיד שלי כאן. לא בדיוק.

התפקיד שלי הוא לנסות לזהות אילו רעיונות חולים יצרו מציאות פתולוגית.

זה מה שאנחנו עושים בטיפול. מניחים שאם המציאות הזו התרחשה, יש תודעה שאפשרה אותה.

אם זה נכון במיקרו – זה נכון גם במאקרו.


וזה כל כך מורכב כשמנסים להנגיש את הרעיון הזה לגבי המאקרו.

זה כל כך נפיץ.

כי מה שקרה נורא. אי אפשר להסכים עם מעשים כאלה שסודקים בתפישת האנושיות. אבל אין אלא לקבל את המציאות, כי כמה שזה לא נתפש - היא קרתה.

כל האנרגיות ממוקדות כרגע בפרקטיקה ההשרדותית המיידית:

להשיב את החטופים הביתה במהרה, לתמוך ולשקם את ניצולי התופת הזו ולעשות מה שצריך לעשות כדי לבצר בחזרה את ההגנה ולשקם את ההרתעה ולהבטיח את חיינו פה. וסימן קריאה.


אני כבר כמה ימים הופכת בפרק הזה. חוששת ממש ומצד שני לא יכולה שלא להקשיב לקריאה הפנימית בתוכי. זה צו השעה מבחינתי. להפסיק לעצום עיניים ולהתפכח. לנסות להעלות לאוויר שממעל, להתבונן ממעוף הציפור.

התפתחות כרוכה בניתוץ אלילים, בשבירת תבניות מחשבה, בנכונות להטיל ספק בהכל, ולחזור לנקודת מבט חופשייה.

זה לא פשוט להניח הנחות שמאתגרות את רצונם הטוב של מנהיגינו, זה לא קל להתוודע לרעיון שמשקרים לנו, ממסכים אותנו, מחשיכים לנו.

זה לא נעים לחשוב שהרגשות שלנו, הבריאות שלנו, הקיום שלנו – עלולים לשמש כלי שרת בידי אינטרסים זרים.


אני יודעת, זה מבעית.


מצד שני, אני מוצאת שמפחיד יותר להמשיך להתקיים בעבדות מחשבתית. ואני חושבת שכשהכל מתפרק, כשהסמכות החיצונית מתאיידת – מתפתחת בתוכנו יכולת חדשה – להתחבר לקול פנימי שיודע, למקור הרוחני שבתוכנו.

"רק במידה שבה אנו חושפים את עצמנו עוד ועוד, עד להכחדה, יכול הדבר שאין להשמידו להמצא בתוכנו". מתוך הספר כשהדברים מתפרקים / פמה צ'ודרון


הזמנתי את פריידי מרגלית ואת אלימור הניג לשיחה על תודעה, על המטריקס, ועל תקווה לגאולה.

זה מתחיל בנו, ובנכונות שלנו להתפרק. לא חייבים "לבלוע" את הרמיזות בפרק הזה. אבל נדמה לי שבשעה זו כל אחד מאיתנו מצווה להתחיל בחקר האמת. לצאת מהנוחות, מהקופסא, ממה שמובן לנו מאליו, ולבחון עוד קונספציות.

לימים של חסד ושל שקט.


Comments


תמונה חצויה.jpg

מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר
מאמנת יזמים ועסקים
מטפלת בנשימות מעגליות (ריברסינג)

מנחת הפודקאסט מעלה בטוב
0544-533064 

dana@danaregev.com

נושאי הבלוג:
פוסטים אחרונים:
bottom of page