איך לגדל אנשים מאושרים? המודל הדני





יש פתגם שאומר שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד.

פעם הפתגם תיאר מציאות הלכה למעשה. היום, שני הורים (בקושי) מופקדים על המלאכה.

העניין הוא שלא רק שאנחנו מופקדים על מלאכת קודש בבדידות מזהרת, גם לא ממש למדנו איך עושים את זה.

לפני שילדתי, קראתי ספרי חינוך. ניסיתי להטעין את עצמי בשפה, בחזון הורי, באסטרטגיה. רציתי להנכיח דרך שתהא קוהרנטית ומודעת. התחברתי לשפה, לדרך, לכלים. עשיתי טעויות. מעדתי רבות. התבלבלתי והפגנתי חוסר מושלמות. אבל עשיתי הכי טוב שידעתי ורוב הזמן הרגשתי שאני על זה. על משימת החיים הכי משמעותית שהופקדה אי פעם בידיי. זו שאין ממנה רווח מוחשי, דיבידנד או הכרה. זו שכל אחד לוקח על עצמו. להיות הורה.

ומה בסך הכל אנחנו רוצים?

מטרה אמורפית וחמקמקה- שיגדלו להיות מאושרים (וגם עצמאיים, מסוגלים, מתמידים, גמישים, מתחשבים, תורמים, מחושבים, סקרנים, יצירתיים ומוקירי תודה).

רק שמופעי גיל ההתבגרות (המרהיבים) הציגו תוצאות שונות מעט. פחות התחשבות, אפס הוקרה, גמישות מוגבלת ותרומה אניגמטית. הדרך נשכחה לה. מי זה? מה הוא רוצה ממני? מתי זה קרה? ולאן נעלמה העין הטובה ששזפתי בו?


הספר המופלא של עינת נתן, משלנו, נסמך על בסיסי התיאוריה האדלריאנית, ופגש אותי בצומת הורית. כששוב התפקיד משתנה בלי שבישרו לי, ואני ניצבת חסרת אונים ומופעלת. ועינת, כתבה את מחשבותיי. אבל לא הסתפקה בזה. היא גם ציטטה את המילים שלו וגם את תגובתי המדוייקת. ובלי להטיף, הזכירה לי את הדרך.

יחסים.

המטרה הכי נעלה בגידול ילדיי. היחסים שביננו. האמון, היכולת לסמוך, לראות את הטוב שבהם, לעודד, להבין שהם תמיד עושים בעדם, לא נגדי.

הספר הזה לא שינה את האקו סיסטם הרזה שבו אני חיה. מעודדים פה ילודה, לא גידול ילדים.

אבל.. וזה חשוב, גם בתנאים רזים ולא תומכים- ההזכרות במה חשוב - החזירה לידיי את המושכות.

לדפוק על דלתו לפני שאני נכנסת.

להזניח את פעולות שיטור המסכים ולהשקיע ביצירת איים של זמנים משותפים. לתת להם להיות. לזקוף לכף זכות. להגיב בהומור. להציב את הגבול לעצמי. לנשום!


למה אני מספרת לכם את כל זה? דנמרק לא תצמח פה

המודל הדני הוא יישום מרתק של חברה שמספקת תנאים לאושר, להגשמה, לסולידריות ולאחריות.

נפגשתי עם שני שביט כדי ללמוד באמצעותה מה יש בדרכי החינוך הדניים שיוצרים עם מאושר, ילדים שמחים, קפיטליזם שפוי וכלכלה מבוססת?

אנחנו לא אמורים להפוך לדנמרק. הישראלים נחשבים לעם מאושר, ויש כאן לא מעט סיבות לגאווה. אבל יש מקום ללמידה ולהשראה.

אולי אפשר ללמוד מחקר דנמרק ולקחת טיפ, מחשבה, רעיון.


לפעמים, זה מספיק. משהו אחד קטן שמשנה חיים.

שתפו אותי- מה לקחתם מהפרק? מה תנחילו בבית שלכם?





תמונה חצויה.jpg

מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר
מאמנת יזמים ועסקים
מטפלת בנשימות מעגליות (ריברסינג)

מנחת הפודקאסט מעלה בטוב
0544-533064 

dana@danaregev.com

נושאי הבלוג:
פוסטים אחרונים: