איך עושים סרנדיפיטי?

מהרגע ששמעתי על המושג סרנדיפיטי, צפו אצלי רגעים מיוחדים בחיי.

כשערכתי ארוחת ערב לעשרה חברים, וחצי שעה לפני שהגיעו, התקשר חבר, ששאל אם יוכל להביא איתו עוד חבר. ״בטח״ עניתי, וערכתי עוד סט צלחות וסכו״ם. שנתיים אחרי עמדתי מתחת לחופה עם החבר של החבר שהצטרף בדקה התשעים ושהכרתי אצלי בבית!

כשראיתי יום אחד פרסום בפייסבוק על כנס בינ״ל לנשימה מעגלית בסמוטרקי, אי שכוח אל ביוון. הרגשתי קריאה פנימית לצאת לשם. הזמנתי כרטיסים לעצמי. טיסה לסלוניקי, שינה חטופה על ספסל בשדה התעופה שם, מונית לתחנת אוטובוס ארבע שעות נסיעה לאלכסנדרוביץ, המתנה למעבורת ועוד שעתיים של שיט, הביאו אותי לסמוטרקי.

בלי לדעת לאן ועם מי ומה מתוכנן- הגעתי לאי קסום, שהזמן עצר בו בשנות ה 50 של המאה הקודמת. טבע מרהיב, מעוטר ביערות, ובהרי געש שיצרו מעיינות חמים לצד בריכות מים קפואות ומפלים. פגשתי שם אנשים מדנמרק, הודו, ברזיל, אנגליה, גרמניה, ארצות הברית, יוון. וביחד, נשמנו, טבלנו במפלים, הדלקנו מדורות, עשינו מדיטציה במקדש של האלה ניקי (אלת הניצחון שהמותג נייקי נושא את שמה), והצבנו יעדים קונקרטיים לשנה הקרובה.

חזרתי קורנת. חודשיים מאוחר יותר שלושה מהיעדים שהנכחתי הוגשמו, בלי שעשיתי דבר לטובת הגשמתם.

כבר הייתה לי תמה לפודקאסט, ומראויינים פוטנציאליים ואפילו שם- מעלה בטוב. אבל איך לעזאזל עושים את זה? טכנית?. קראתי מאמרים על ציוד לפודקאסטים, ובכל זאת המשוכה נותרה בעינה. בערב הרצאות אליו יצאתי עם חברה, ישבה לימיני אישה זרה. בהפסקות שבין ההרצאות, דיברנו קצת (לא מאפיין אותי לדבר עם זרים), ושאלתי מה היא עושה. ״אני ד״ר לתנ"ך״ היא השיבה והוסיפה ״ויש לי פודקאסט על תנ״ך״.

היי, מישהו שומע אותי, מישהו מקשיב לי, שומע אותי, אותי.

בשיחה נדיבה בת שעה שניהלנו למחרת היא פרשה בפניי את הדרך, את האיך לעשות את זה טכנית.

יש עוד כל מיני דוגמאות כאלה. רגעים מרגשים, מכוננים, שבהם יצאתי לדרך, וגיליתי גילויים לא צפויים או פתרונות מפתיעים.

קוראים לזה סרנדיפיטי. זה לא בדיוק מזל וגם לא צירוף מקרים. זה סרנדיפיטי.

אז איך מדשנים מיינדסט כזה, שמגביר ייתכנות לארועים סרנדיפיטיים להתגלגל לחיינו בלי כוונת מכוון ובלי ידיעה מראש.

אסנת מירון עוסקת במנהיגות עצמית וחוקרת סרנדיפיטי, וביחד ניהלנו שיחה שקוראת לעשות אוקסימורון- לתכנן סרנדיפיטי- בלי לדעת, לצאת לאנשהו!