איך משתחררים מהכבלים ומגשימים את החופש שלנו?
מאז ומעולם התעסקתי בערך החופש.
כשהחופש שלי הצטמצם – מרדתי בדרכי הצייתנית.
כשזיהיתי אנשים שיחסים איתם עלולים לכפות עלי בחירות שאינן בהלימה לרצון שלי – ציננתי, התרחקתי.
שיחה על חופש היא שיחה על בחירה על רצון.
עוד כנערה שאלת חופש הרצון העסיקה אותי.
כולנו חווים תחושה של בחירה. אבל יש אמונות שונות בנוגע לטיבה של אותה בחירה.
האם יש לנו בחירה חופשית או רק אשלייה של בחירה?
חופש הוא ערך עליון עבורי, הוא כל כך חשוב לי, שאני גם מתעקשת להאמין שהוא נגיש לי, באיזשהי מידה לפחות.
אני מאתגרת פרדיגמות על מנת להגביר את חווית החופש שלי.
יש לערך הזה פיצ'רים במציאות. בחרתי להיות אמא. בחרתי להנשא ולשמור על מידה של חופש גם ביחסים. העשייה שלי עצמאית ומאפשרת לי חופש משמעותי.
לבחור עבורי זה לא עניין של מה בכך, זו לא מיתרנות משוללת רסן, שמאפשרת לי לעשות מה שבא לי באופן קפריזי. הפוך. אני מחוייבת לבחירות שלי. כל כך מחויבת שכשבחרתי להיות אמא, בחרתי ללמוד שיטות חינוך, לנסות לנסח את השפה שמתאימה לי, לגבש חזון הורי. בחרתי להיות אמא ואז בחרתי איזו אמא אני רוצה להיות, כמה נוכחת, שעתית, מה חשוב לי, מהם הגבולות שלי, ובאותה נשימה הבחירה הזו הייתה כרוכה בוויתורים. כמו: האטה מסוימת בהתקדמות הקרייריסטית שלי.
לבחור זו עבורי התחייבות. ודווקא כיוון שכך, אני מתעקשת לבחור.
כבר מהפתיח הזה, אפשר להבין כמה מורכב ומלא סתירות מביא המושג חופש במפגש שלו עם המציאות.
גבולות, התחייבות, ויתורים. נשמע פחות חופשי פתאום?
עם כל החופש שאני מבקשת להגביר, אני ערה לכך שאני עובדת אלילים שונים, כאלה שמתחזים לרצונות שלי. אני נפגשת כל הזמן גם בכבלים שבתוכי, תוהה לגבי קיומם של כבלים מחוצה לי. והרבה פעמים אני לא באמת יודעת.
לא באמת יודעת מה אני באמת רוצה.
התקופה האחרונה, מאתגרת את מושג החופש גם ברמה הלאומית, גם ברמה העולמית.
חופש הוא מושג מורכב, והשיחה עם חן עתיד היא אחת המשמעותיות שקיימתי.
