פרק 50 שאלות ותשובות





הבייבי שלי חוגג שנתיים (ויובל פרקים)

כל יש (תינוק, עסק, פודקאסט)-

מתחיל במחשבה, וממשיך כישות עצמאית.

עם סגנון ותמה ומסע חיים.


הפודקאסט הזה נבחר בזכות הפלטפורמה הנוחה (לי):

שיחה אחד על אחד

אינטימית

הוא מאפשר העמקה ולא דורש תמצות

הוא מאפשר לי התפתחות (ולא סגור מראש)


שלוש מטרות הצבתי כשיצאתי לדרך

1. לנעוץ למידה

2. להפגש עם אנשים שמסקרנים אותי ממש בתחומי התשוקה שלי

3. להפיץ ערך. לבשר בשורה. לייצר תוכן משמעותי


הקול שלי.

רציתי להשמיע את הקול שלי בעולם (באופן מטאפורי)

ועם הקול עצמו (ליטרלי) הצרוד, המחוספס - אכלתי לא מעט סרטים,

ואז הגיעו אינפוטים מפתיעים, מחמאות על קול מרגיע ונעים. רדיופוני. על מי הם מדברים?


חברים

לא חשבתי שמרואיינים יהפכו לחברים. ולשמחתי עם כמה מהם שיחה מול מיקרופון זלגה לתוך חיי. ויש כמה קשרים משמעותיים שנבעו מתוך הפודקאסט הזה, ואני מאושרת במעגל שבחרתי להקיף את עצמי בו.


הגשמה

אני בתחילת הדרך. החזון רק התחיל להתגשם. והגשמה, אתם יודעים, פחות זוהרת כשנפגשת במציאות.

יש לך מחשבה על תינוק שהוא פרי אהבה, את מדמיינת אותו רך ומתוק. רואה אותך שוכבת איתו ביום גשום על ספה רכה עם מוסיקה ברקע. רומנטיקה של אמהות של משפחה.

כשהרעיון הופך להריון ואז ללידה ואז להורות מעשית, הוא מביא איתו בחילות והקאות. הוא מביא לילות בלי שינה. דאגה אינסופית. שיניים בוקעות. מחלות ילדות. אוכל על הרצפה. רעש. בלגן וים כביסה.

והוא מביא איתו, הרעיון שהפך פעוט שובב ובעל אופי משלו, גם אינסוף אהבה וגאווה וסקרנות. ואת גדלה איתו. ומשתנה. ומאפשרת לו מרחב לצאת מגבולותיך. להיות הוא.


אז כזה.

גם הבייבי הזה, הפודקאסט של מעלה בטוב הביא איתו רגעים מרגעים שונים: הפרק שהוקלט ונגנז (עם החסרת פעימה לפני הטלפון המבשר למרואיין). והאפיזודה ההזויה כשדיברנו, וגילינו שהמכשיר בגד וכלום לא הוקלט. ופרקים שהרגישו בערך. ופניות למרואיינים רצויים שלא נענו. וביקורת אחת מכאיבה עד היום. ואינספור הודעות פרטיות מרגשות ממש, עם סיפורים אישיים, עם תובנות חיים, עם הוקרה על מחשבה חדשה. כמה נחת.

שאלות ותשובות

בשנה האחרונה הגיעו אלי פניות להוציא פרק שאלות ותשובות. קראתי. הפנמתי. דחיתי.

לקראת פרק היובל, חשבתי שאולי הגיע הזמן לקפוץ מעל משוכה נוספת.

פניתי אליכם והוצפתי בשאלות. עמוקות. חכמות.

וקראתי לדגל לאחת שהיא אור. שהיא אשת מילים. שהיא לב רך ועגול, שמחובר לראש חד ומדוייק.

מישהי שהתראיינה בפרק 24 על אמהות.

שהיא סופרת. אבל לפני הכל- היא אמא. מגוננת ומערסלת, ושוזפת עין טובה. שהיא אשה של מילים מבריקה. שהיא מקשיבת על חכמה ורגישה.

ומיד בהתחלה, היא הממה אותי בניתוח שמי.

כזו היא גאונה בקריאת אנשים וכתיבת דמויות. גאונה של אוריינות. אוריין צ'אפלין.

(מאז שהיא עשתה את הקטע שלה בפתיח אני מפוקסת על הקשר בין מהות האדם לשם שהוא לובש).



הפודקאסט הזה משמעותי לי כל כך.

וכמו כל ילד גם הוא גדל בזכות כפר שלם.


גברים ונשים שפינו מזמנם, והביאו את תחומי הידע שלהם בנדיבות. אז תודה לכל מרואיין ומרואיינת שלקחו חלק במיזם הזה.


תודה ענקית לאחת שקטה, שאחראית לכל הסאונד הזה, נעמי שניידר היא העורכת האינטילגנטית והעניינית שלוקחת חומר גלם, מפרידה ממנו תפל, והופכת אותו לשעה מהודקת.

ותודה לחי מונדו, שעיצב לנו את הויזואל שמלווה כל פרק.

ולכם- המאזינים שמקדישים את המשאב הכי יקר שלכם, את הזמן שלכם, ומקשיבים, ומשתפים, ומיישמים, ומפיצים. שבלעדיכם - אין לפודקאסט הזה קיום- תודה קרב לב!


יומולדת לפודקאסט בפרק חגיגי שבו - אני.

ואוריין. והשאלות שלכם (בחלקן).


אני מתרגשת. ממש. מקווה שתהיו איתי בפרק הזה.

וכבר מצפה סקרנית לשנה שתבוא




תמונה חצויה.jpg

מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר
מאמנת יזמים ועסקים
מטפלת בנשימות מעגליות (ריברסינג)

מנחת הפודקאסט מעלה בטוב
0544-533064 

dana@danaregev.com

נושאי הבלוג:
פוסטים אחרונים: