איך להתחיל להתבונן בחיים שלנו מפריזמה אחרת. כזו שמניחה שיש בנו משהו ייחודי, שמאפשר זריחה ומספק מקסימום תרומה לאחרים.

ל הפחד מדחייה. למה זה כל כך מפחיד? איך אנחנו עוקפים את הפחד הזה בלא מודע? ומה אנחנו מפסידים כשאנחנו מגנים על עצמנו מדחייה?

כולנו מבקשים להתפתח, לשבור את בתי הכלא הפנימיים שיצרנו בתוכנו או שנוצרו על ידי האחרים: המשפחה שלנו, התרבות שלנו, הסיפור הייחודי שלנו

שיש מישהו שם עבורך. מישהו שנמצא שם לעודד ולהקשיב. מישהי ששומעת אותך בכאבייך ולא שופטת אותך. מישהו שיכול לשאת את הצלחותייך ולהתגאות בך איתך.

ילד שלא רוצה ללמוד הוא ילד נורמלי. אם הוא חוזר מבית ספר ואומר 'למדנו חפיפת משולשים זה היה מרגש' – תזמינו רופא. בעצם אל תחכו קחו אותו למיון.