- זמן קריאה 4 דקות

B your Y המונופול שלך

הוא משחק איתי מונופול הילד שלי, יהלי. כל אחד בתורו מטיל קובייה, צועד את מספר הצעדים שהיא מורה, מגיע למשבצת עם נכס ומחליט אם לקנות או לא.

לפעמים נענשים. לפעמים זוכים בהפתעה.

וכל הזמן ממשיכים לנוע.

ובימים האלה, כשאני מסיימת לגבש את סדנת B your Y הבנתי עד כמה מעניינת ההקבלה.

המשחק של החיים

כי גם בחיים יש ממד של מזל. שאין לנו שליטה עליו. מה יצא לנו בקוביות? לאיזו משפחה נולדנו? לאן נולדנו - למרכז? לפריפריה? גבר? אישה?

ותמיד יש גם הזדמנויות - דלתות שונות נפתחות, אנשים נקרים בדרכנו. להשקיע? לחשוד? לקחת סיכון? לוותר על הסיכוי?

ויש הפתעות, חלקן משמחות (זכית בהחזר מס או בונוס על עבודה מאומצת). חלקן פחות (הדוד התפוצץ, טיפול שורש).

ובחיים, כמו במשחק, תמיד ממשיכים לנוע. כל הזמן. גם אם התנועה במעגלים או בריבוע.

כל יום מביא עוד הפתעות, עוד משימות, עוד הזדמנויות, ואנחנו רק יכולים לבחור: לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים? להוקיר הפתעה חיובית? לבכות ולהתאבל על הפתעה שלילית?

ומעל הכל - המסגרת - הכל בסופו של דבר הוא משחק.

לפעמים אנחנו שוכחים את האלמנט הזה בחיים. של המשחקיות. של הלקחת בקלות. של להפסיד ולזכור שמחר, אולי מחר, ננצח.

או שאם ניצחנו במשחק, לא כבשנו את העולם, לא הפכנו לעליונים, לא שינינו את החוקים, עדיין גם אחרי הניצחון כולנו שווים. אסטרטגיות משחק. תודעת שפע או תודעת מחסור

מעניין להתבונן ולראות אסטרטגיות משחק של אנשים שונים - יש את אלה שמתקשים להפרד מהכסף ומשאירים אותו קרוב קרוב, ולרוב ההזדמנויות הם אומרים: "לא, עזוב".

ויש את ההוא הריזיקנט שנוטה לסיכונים, וכל הזדמנות היא בשבילו "רווחים בטוחים", וכך הוא מפזר את כספו ונותר באפס נזילות.

יש את זה ששם זרקור רק על ההפסד. על מה שלא עובד. על שכר הדירה שעליו לשלם, על תשלומים שמושתים, על בלת"מים שונים.

ויש את האחרת, שמקבלת את הדין. מבינה שלעתים מרוויחים ולעתים מפסידים. שהחיים הם גלגל, והו הו איך שגלגל מסתובב לו.

כי באמת שזה רק משחק.

שני כללים: לא לרמות ופשוט ליהנות! ומה הכי חשוב כשמשחקים?

לא לרמות.

ולזכור ליהנות.

אגב, יהלי מנצח בהתמדה. ילד עם הרבה מזל וקובייה מעולה. שכל חד וחיוך של הביוקר. יהלי הוא המורה שלי להכרה ביש. המורה שלי לקלילות ולעדינות.

יהלי החיים הטובים

מחשבות אחוריות שמייצרות מציאות של שפע, פרנסה, הצלחה מי שעוקב אחרי, כבר יודע שעשיתי דוקטורט בנבירה פנימית צולבת, בגילוי מרחבי העיוורון שלי, באיתור מחשבות מעכבות ואמונות מגבילות. בשנים האחרונות, סדקתי חלק מהמחשבות, ניפצתי מחשבות אחרות. אפשר לומר שעד כמה שאני יודעת, אני אחת די מודעת.

וגיליתי את הנטייה שלי, להצביע על מה שחסר בי. על מה שנעדר. על השלילי והחסר.

האמנתי בכל מאודי, שהמנוע לשיפור מתמיד כרוך בראיית חצי הכוס הריקה, זיהוי הדלתא. והרווחתי לא מעט בזכות המחשבה הזאת ובזכות הפעולות שבאו בעקבותיה.

עם השינוי התפישתי, למדתי מה אני מפסידה. לראות את חצי הכוס הריקה, הגדיר לי להתרכז תמיד באין. גיליתי שיותר נעים לי לגלות מה כן. ושאגב, גם מתוך ראיית הטוב, אפשר לנוע ולהצטיין (מנוע אחר - במקום מזעור דלתא, "עוד מאותו דבר" הגדלת הטוב).

וככל שהרחבתי את התנאי, התחלתי גם לראות את מה שיש, את מה שטוב את מה שיותר.

והשינוי הזה, אפשר לי לראות, בלי להצטנע, שבכל מה שקשור לשגשוג, עבודה והצלחה, המחשבות שלי אפשרו לי לאורך השנים הצלחות, ביטחון ועשייה.

ובזכותן (ובזכות בית אבא שהנחיל לי אותן) גם זכיתי לשפע בחיי.

שפע של עשייה. יצירתיות. רעיונות.

שפע של הזדמנויות.

של הצלחות ורווחים.

של נכסים ושל נכסים מניבים.

מחשבות לדוגמא

אני לא חושבת לרגע שהמחשבות שלי הן ה"נכונות". אני יכולה להצביע על דקויות של מחשבות שאני מחזיקה בהן וייתכן שבמידה מסוימת מעכבות.

לדוגמא: אני מאמינה בגידול של עקב בצד אגודל. לכן ההשקעות שלי בעסק הן תמיד אל מול הכנסה (ואינן בחזקת הון עצמי או הלוואה להחזר עתידי).

הצלחות בסדרי גודל ענק, דורשות לקיחת סיכון יותר משמעותי. השקעות רק בהתאם להכנסות - מחזיקות בסיכון מועט, אך גם במידת סיכוי פחותה. לי זה מתאים. כבר מזמן הבנתי שהפרופיל הפיננסי שלי סולידי מאד.

אני מאמינה שכסף הוא אמצעי להעברת ערך. לפני שאני מתמחרת אני מנסה להבין היטב מהו הערך שאני נותנת.

אני מאמינה שתוצאות הן נגזרת של עשייה. אני לא חושבת שמספיק לבקש מהיקום הצלחה או זכייה או כסף.

אבל.. נדמה לי שאם נהנים ממה שעושים, העבודה אינה קשה, אלא מספקת, מעלה תחושת ערך ולעתים מאתגרת או עמוסה. תכנית אחת או Plan A מתוך הבטן והתשוקה ובלי לקחת בחשבון אי הצלחה

כשהייתי בכיתה ז', נגררתי לויכוח עם אבא שלי. הוא שאל מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה? ואני עניתי בלי היסוס ובביטחון שאני רוצה להיות פרקליטה.

מה עמד מאחורי החלום?

סדרת טלוויזיה. פרקליטי אל איי.

תמים. ילדותי. אפשר להבין.

רק שעבור אבא שלי זה לא הספיק. הוא רצה לדעת מה ה- plan b שלי. לא הייתה לי תכנית חלופית (עוד לא שידרו אז את האנטומיה של גריי).

ואז הוסבר לי היטב ובאופן חד משמעי שכל אדם ראוי שתהיה לו תכנית אחת ועוד תכנית למקרה שהראשונה תיכשל.

ספרו לי אם זוכרים אותם, ואספר לכם בני כמה אתם

הרבה מהמחשבות שלי על עבודה, הצלחה, יזמות וכסף - ירשתי מאבי.

אבל את חלקן החלפתי במחשבות משלי.

היום, אני נאחזת בתכנית אחת ויחידה. שאין לה תחליף ושלא לוקחת בחשבון אי הצלחה.

Plan A שנולדה מתוך תשוקה, מהבטן, לא מההיגיון. אני לא מגדירה לעצמי תכנית ב', כי אני לא רוצה להזמין סקפטיות ואי אמון לעשייה העכשווית שלי.

ארגז כלים ישן וארגז כלים חדש

בעבר נצמדתי לכללי אצבע של עשה ואל תעשה. בקריירה. בשיווק. בהשקעות. בדפוסי עבודה. בניהול. יש לי ארגז כלים מצויד היטב, ואני נושאת אותו גם היום.

רק שהיום, יש לי ארגז חדש. כשאני מאמנת יזמים או יזמיות, בעלי עסקים או אנשים שתרים אחר ייעודם הקרייריסטי, אני מחפשת לפני הכל את התשוקה שלהם, את הרצון, את הקל והכיפי, את ה- no brainer.

היום לפני ה"איך" מעניין אותי ה"מה" או ה "למה", כי אני יודעת שאם לא ניגע במהות ובתשוקה, ה"דברים לעשות" לא יחזיקו מעמד לאורך זמן. מותר לך לעוף

אני נתקלת בעבודתי במחשבות שונות בנוגע לעבודה, לכסף, לשפע. מחשבות שלעתים מאפשרות התקדמות והרבה פעמים מגבילות, מעכבות, מייצרות מציאות לא נוחה.

זה היה הרקע לצאת עם סמינר שגשוג, תחת הכותרת B your Y.

סמינר B your Y המונופול שלך בסמינר בן ארבע שעות, נגלה את המחשבות שמנהלות אותנו מאחורי הקלעים. נבחן מה מהן משרתות אותנו ומה פחות. ננסה לגלות דרכים יצירתיות לחיבור בין תשוקותינו לעבודתנו.

מהי אסטרטגיית המשחק שלנו. במה אנחנו מאמינים. ממה אנחנו חוששים. על מה אנחנו שומרים. מהם הכללים.

בסדנה נלמד את המחשבות האחוריות שמנהלות אותנו בלי מודע בתחומי הגשמה ופרנסה.

נלמד מהן משרתות ומתי הן מעכבות.

מהי תודעת שפע ומהי תודעת מחסור.

ננסה לדייק את התשוקה שלנו. להבין מהם הדברים שהם בחזקת no brainer עבורנו, וששווה להכליל אותם בעשייה שלנו.

נשאל מה אנחנו לא יכולים שלא לעשות (כי זה גדול מאיתנו. כי שם אנחנו במיטבנו).

ננסה לאתר את ה- Y שלנו. ה"למה" שמלווה אותנו.

ומשם לגזור "איך" שמותאמים לנו.

כשאנחנו פועלים מתוך המהות שלנו, הנשמה הייחודית שלנו, התשוקה שלנו - אנחנו במיטבנו, אנחנו עפים.

ואז, אנחנו לא "צריכים" לעשות, אנחנו רוצים.

וכשרוצים - מתמידים ומצליחים!

B your Y מגיעה לניו ג'רזי, ארה"ב.