איך השפה מעצבת את מחשבתנו?

השפה שלנו

השפה משמשת חיץ בין המציאות כמו שהיא ובין התפישה שלנו אותה.

במילים אחרות: שפה מכוננת מחשבה

זה אחד הנושאים שריתקו אותי מצעירותי.

״גבולה של שפתי הוא גבול מחשבתי. אני יודע רק את מה שיש בכוחי להביע במילים" אמר הפילוסוף של הלשון לודוויג ויטגנשטיין.

השפה שלמדנו בינקותנו פירשה בעבורנו את העולם, הכניסה אותו לתבניות חשיבה. "זה שולחן". "זה ירוק". "קרה אסון". "הוא איש משכמו ומעלה".

מחשבות, למדתי בהמשך, מחוללות רגשות, שהם הדלק לפעולות שלנו (למי שרוצה לקרוא שוב על מודל אפר״ת).

אז השפה שלי מכוננת במובנים רבים גם את רגשותיי ואת תגובותיי? כן, במידה מסוימת השפה שלי אחראית במובנים עמוקים על חווית חיי.

השפה שלנו היא גם התקשורת שלנו עם עצמנו. אנחנו הרי מנהלים שיח פנימי. באמצעות מילים.

אז לעתים הדלקת פנס על שטחי עיוורון, נעשית בהצבעה על השפה. על בחירת המילים. על ניסוח מכליל ("הוא תמיד מאחר") . על שימוש במילות קרב במערכות יחסים ("אני אלחם בו", "מאז מה שהיא עשתה היא האויבת שלי"). על שימוש בביטויים מעולם האגדות ("אני חייבת להרגיש ניצוצות", "אני מגשימה לכולם חלומות"). על נקיטה בשפה פאסיבית וכו'.

אם אנחנו בוחנים מחשבה, מרחיבים את הפרשנות בנוגע אליה, ומנסחים אותה (שפתית) מחדש- אנחנו משתנים.

לדוגמא: ״אני חייבת להיות שם בשביל כולם״

מחשבה כזו לדוגמא יכולה לגבות מחיר לאורך זמן, כי היא מכילה חוסר חופש (חייבת) והיא מייצרת פעולות רבות בעבור אחרים.

אני חייבת?

בשביל כולם?

נתינה, תרומה, הן פעולות מעצימות ומגבירות תחושת משמעות ואושר. אבל, כשהנתינה מגיעה מקורבנות, מ״חייבת״, מחוסר ברירה- היא עלולה לרוקן.

עבודה עם המחשבה, עשויה להביא לניסוח שפתי חדש:

"אני רוצה לתמוך ברוני ובעידו"

אותה מחשבה יכולה להתנסח מחדש אחרת לגמרי:

״אני רוצה להיות שם בשביל עצמי״

ניסוח כזה יכול להכיל הבנה חדשה, כשאני אקח את עצמי בחשבון, אביא אותו לקדמת הבמה- מאליו כבר ייתרמו סובביי.

משהו בהרגשה משתנה. ואז, גם בפעולות. Game changer

כשאני אומרת לעצמי ״איזה סיוט״ או ״בא לי למות״ איזו מציאות אני מייצרת?

אחת הדוגמאות המשמעותיות שלי היא המושג ששגור היה בפי: ״להתאבד על משימות״

מילה שמכילה מוות ואובדן. ובאמת המשימתיות שלי, שהביאה בחשבון רק תוצאות (בלי מדדי הנאה, קצב, איזון) הרגה בדרך גם את התשוקה לעשייה, את החלומות.

היום אני לא מתאבדת על משימות. אני מוודאת שהמשימות שמשמשות אמצעי למטרה מהנות עבורי.

אפשר לתרגל שפה חדשה.

ובחזרה לויטגנשטיין:

״אילו דיברנו בשפה אחרת, היינו חשים כי העולם קצת שונה"

איך שונה? למה הוא מתכוון?

כשמקדישים זמן לצפות בהרצאה המרתקת של פרופ' לרה בורודיצקי "איך השפה מעצבת את דרך חשיבתנו", מגלים עד כמה השפה מתכנתת את מוחנו, מקודדת.

הילידים באוסטרליה מחזיקים ביכולת התמצאות במרחב, שהאדם המערבי בטוח שאינו מתאפשרת בטבעו האנושי. היכולת של אדם ממוצא רוסי להבחין בין גווני צבע עולה על יכולתו של אמריקאי, בזכות השפה.

ועוד ועוד דוגמאות מעלפות. שווה כל דקה מתוך רבע השעה.