מיינדסט צומח
היום בחרתי לתרגם מאמר של כריס מאיירס, מנכ"ל BodeTree וכותב הספר " בעל הזיכיון המואר". מאיירס כותב על הקשר בין חשיבה צומחת לאושר. על הדרך לעומת התוצאה. על הטיפוס לעומת הפסגה. על ה"יותר מעצמי".
אם אתה רוצה להשיג אושר לטווח ארוך, אמץ את תבנית החשיבה הצומחת
כולם מחפשים את השביל הקל והמהיר לאושר. זה מה שמניע אותנו כבני אנוש. התקווה לכפתור כסוף שלחיצה עליו תזניק אותנו לתוצאה הסופית, תהיה זו: עושר, אהבה או תהילה.
רק כשהתוצאה הזו תתרחש, נהיה מאושרים, כך אנחנו מסיקים.
קראתי כל ספר שנכתב על המסע הזה, ואפילו כתבתי כמה בעצמי, אלא שכולם (כולל ספריי שלי), הותירו אותי לא מסופק.
על מנת למצוא את התשובה, הקפתי עצמי באנשים מצליחים. הכרתי אנשים מפורסמים, סופר עשירים ומבריקים.
אלה האנשים שהשיגו מטרותיהם. יש להם את הכסף, את המוניטין ואת החופש לעשות מה שירצו. הם אמורים להיות התגלמות האושר. רק שהם לא.
למען האמת, הם לא יותר מאושרים או מסופקים מכל אחד אחר.
לאחרונה בעקבות נסיעה עסקית לבדיקת נאותות (דיו דיליג'נס) של השקעה, הזדמנה לי האפשרות לבלות זמן אחד על אחד עם אחד משותפיי החדשים בעיסקה.
יש לו הכל לג'נטלמן הספיציפי הזה. משפחה אוהבת, הצלחה פיננסית, כל הצעצועים שמישהו יכול לחשוק בהם. הוא לא צריך לעבוד עוד יום בחייו. ובכל זאת, הנה הוא כאן מתחיל הרפתקה נוספת.
הסקרנות שלי הכריעה אותי, ושאלתי אותו למה הוא כאן איתי במקום לשכב על איזה חוף באי פרטי איפשהו.
תשובתו הייתה פשוטה ועמוקה. מרדף אחרי מטרות ולמידת דברים חדשים - אלה הדברים שהפכו אותו למאושר.
הערה פשוטה זו היתה הגילוי שחיפשתי. אושר לא מגיע מהשגת המטרה, זה מגיע מעצם הפעולה של התקדמות לעבר המטרה. במילים אחרות, אושר הוא פונקציה של צמיחה אישית.
תבנית חשיבה מקובעת לעומת צומחת
יש שני סוגים של אנשים בעולם, אלה עם תבנית חשיבה מקובעת ואלה עם תבנית חשיבה צומחת.
אינדיבידואלים מקובעים אינם סקרנים ובדרך כלל לא מחפשים שינוי. הם שמרניים. כשהם נתקלים במכשול או בתבוסה, הם ונאבקים להשתקם מהם.
המקובעים מתנגדם לשינוי ונרתעים מלמידה. אין להם שום עניין בהתפתחות אישית ובשיפור עצמי, במקום זאת הם מחפשים להגן על עמדותיהם בכל מחיר. כתוצאה מכך הם נוטים להיות מלאי פחד, מתגוננים ובדרך כלל לא מאושרים.
אינדיבידואלים צומחים משתוקקים לשיפור עצמי. אלה אנשים שיש להם יכולת לאמוד באופן ריאלי את מגרעותיהם, ויכולת לשנות התנהגותם.
בעלי חשיבה צומחת מחזיקים במודעות עצמית בחמלה עצמית ומתייחסים לכישלונותיהם ולאתגריהם כהזדמנויות לצמיחה.
כתוצאה מכך, אנשים צומחים לא נמנעים מהזדמנויות חדשות ומאתגרים. במקום זאת, הם מאמצים שינוי ומתמקדים בגידול בשיפור יותר מאשר בתוצאה.
באופן לא מפתיע אולי, אנשים צומחים נוטים להיות מאושרים יותר, מסופקים יותר ושקטים יותר מהקולגות המקובעים שלהם.
אכן, אושר מקושר עם הדרך ולא עם היעד.
מודעות עצמית וחמלה עצמית
אז מדוע אנשים נוטים לתבנית חשיבה מקובעת?
התשובה היא: פחד
כניעה לפחד ולחוסר ביטחון מביאה לנעילת החשיבה. ראיתי את זה אינסוף פעמים בעסקים.
מקובעים הם אנשים חמדנים, בעלי חזון קצר טווח ובאופן קבוע בלתי מאושרים, כי הם מפחדים מצמיחה. לעתים בשל חוסר ביטחונם ביכולתם ולעתים מחששם לכאבים המתלווים בגדילה ובצמיחה.
אם אתם סקרניים באשר לשאלה האם אתם בעלי מיינדסט מקובע או צומח, פשוט העריכו את האופן שבו אתם משתקמים ממשברים.
מקובעים מגיבים למשבר באחת משני דרכים: או שהם מחפשים אשמים או שהם נופלים לייאוש ורחמים.
תגובתם לא מאפשרת צמיחה, ומובילה לשליליות, כעס ועצבות.
בצד השני של הרצף, בעלי חשיבה צומחת, מחזיקים במודעות עצמית אשר הכרחית לצמיחה. זה לא הופך את התבוסה לקלה לקבלה, אבל זה מאפשר להם ללמוד, לקבל את הכשלון ולהתגבר עליו.
הם מתייחסים לעצמם במידת חמלה ומאפשרים לעצמם להמשיך לרדוף אחר יעדיהם וכתוצאה מכך, להרגיש מאושרים.
הכר את עצמך והשג איזון
הכל מצטמצם ליכולת שלך להפגין מודעות עצמית ולהשיג איזון. אנשים נעדרי מודעות עצמית נוטים להעריך יתר על המידה את ערכם ואת יכולותיהם, מה שמוביל לשאננות במקרה הטוב, או חוסר רלבנטיות במקרה הרע.
אינדיבידואלים מודעים מצליחים לאזן בין ריאליות באשר לחולשותיהם ומגרעותיהם לבין גישה אופטימית ורצון לצמוח.
זה לא משנה כמה כסף אתה עושה, כמה אתה מפורסם או כמה גדג'טים יש לך, אם אתה מקובע - תמיד תמצא עצמך רודף אחרי אושר פיקטיבי שתמיד יהיה מחוץ ליכולת השגתך.
לעומת זאת, אם אתה מתרגל מודעות עצמית, חמלה עצמית ומחיל תבנית חשיבה צומחת, אתה תפתח תשוקה ואומץ לרדוף אחר מטרות חדשות, תדחוף את עצמך קדימה, ותחווה את התחושה הקסומה בכל אינץ' שמקרב אותך ליעד.
זה בתהליך הגדילה, גבירותי ורבותי, כשאושר אמיתי וסיפוק מורגשים ונחווים. אנחנו יכולים פשוט לפתוח עצמנו לתבנית חשיבה צומחת ולהנות מזה.
