גדלתי בבית של אבא עצמאי. אז רוב הלמידה שלי בנושא כסף נחה על תפישות עולם, פרדיגמות, שמכתיבות פרואקטיביות, שאילת שאלות ולקחת אחריות. רק שלא לכולם היה בסיס כזה, ולא לימדו אותנו כלום על כסף. למה לא לשלם בקרדיט (מבחינתי, לעולם!)? איזה כוח מיקוח יש לנו מול הבנק? מה אנחנו יכולים לעשות באמצעות יצירת סדר בעולמנו הכספי? ואיך להתמודד עם כסף בשלום (ולא בהתעלמות וברתיעה)?

בשנה האחרונה, אני מנסה ללמוד על כסף במובניו הרחבים, במאקרו. אני מופתעת. האם אנחנו חיים בשוק חופשי כמו שסיפרו לנו? האם המדיניות הכלכלית מותווית על ידי הריבון באמצעות נבחריו? מהם כללי המשחק? את מי הם משרתים? ומעל הכל - האם יש אלטרנטיבה? "חקר ההיסטוריה של הדעות הוא תנאי מקדים לשחרור התודעה" אמר הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס אז בפרק הזה, חנן שטיינהרט, כתב גלובס, יזם ומחבר הספר A brief History of Money, עוזר לי להלך במנהרת הזמן של האנושות מאז המצאת הכסף ועד היום.

אנחנו חיים בעולם משובש. כזה שמכיל הפרעות בקצב גובר והולך, ומקשה עלינו להתנבא. השינוי הוא הקבוע היחיד בחיינו כבר הרבה זמן, ועכשיו עם הקורונה, אי הוודאות גדלה. ברור לרובנו שהעולם שאנחנו מכירים כבר אבד ושהעולם שנחזור אליו כבר לא ייראה אותו דבר. אבל איך הוא ייראה? אילו מגמות האיצה הקורונה? היא לא קוראת בקפה, אין לה כדור בדולח והיא כן עתידנית עסקית

אולי לא כולנו נולדנו יפים באותה מידה. כנראה שיש דבר כזה יופי אובייקטיבי. גם לא נולדנו עם יכולת מתמטית שווה או כישרון זהה לאמנות או פוטנציאל ריקוד זהה. ובכל זאת, יש בלרינות ויש רקדני היפ הופ, יש ריקוד לטיני ויש ואלס, יש ג'אז ויש... טוב, הבנתם את הנקודה. יש מקום למגוון. אז למה כשמדובר במה שנחשב ליפה, יש רק מידה אחת ראויה (34)? למה כשמדובר ביופי שלנו, המידה הראויה כרוכה בפגיעה בטבעו של הגוף? למה מרטשים ומצרים מידותיהם של דוגמניות שכן עונות לאידיאל היופי? ומה ההשלכות של כל זה עלינו? על ילדינו?

ימי הקורונה מכילים בתוכם את כל המרכיבים לרגשות קיצוניים. הוודאות נשמטה, השגרה הופרה, הרגלים חדשים הפציעו במציאות חיינו. למדנו לעשות מהלימון לימונדה, להסתכל על הצד החיובי של הדברים, אבל לפעמים הם מבליחים - הפחד והדאגה, התסכול או הגעגוע. וזה הכי נורמלי וטבעי. בשיחה עם הפסיכותרפיסטית הילה שלזינגר שוחחנו על רגשותינו הלא זוהרים ועל חשיבותם בחיינו

האימון הוא תהליך קצר טווח – 12 מפגשים בלבד! להגשמת מטרות דרך פעולות ממשיות. איך לייצר תשתיות שיווקיות לעסק? איך לנהל את העסק פיננסית? איך לקדם רעיון עסקי או יזמי? איך לשפר את הזוגיות ולהשביח אותה? איך לממש חזון הור ולייצר אווירה מעצימה ונעימה בבית? איך להתקדם לעבר חופש כלכלי? איך לשקוט ? איך להתחבר רגשית?

ד"ר מרילין אטקינסון היא פסיכולוגית בהכשרתה, שהפנתה עורף לפסיכולוגיה המסורתית, והפכה לאחת המאמנות הראשונות בעולם, אחת הנלפיסטיות הראשונות. היא יזמית שמנהלת רשת של 60 בתי ספר "אריקסון" לאימון ברחבי העולם, ולרגל פתיחת בית ספרה החדש בשיתוף עם NLP פלוס, התכנסנו לשיחה על כלי אימון בהקשר של מנהיגות ויזמות. היא מדברת בעד לקיחת סיכונים, ומעודדת לשינוי הרגלים, עשיית דבר חדש ומאתגר מדי יום, ויצירת טריטוריות חדשות בצעדים קטנים. השיחה הזו התנהלה בשפה האנגלית, ועבורי זו בהחלט טריטוריה חדשה (להקליט בשפה שאי...

וידוי: אני מהירה. נולדתי לאבא מהיר ולאמא מהירה והיינו משפחה מהירה. אנחנו אוכלים מהר (גם לעיסה וגם בליעה). עובדים מהר. מתקתקים. אנחנו מספיקים. אנחנו גומעים משימות במקום מרחקים. נוהגים מהר. הולכים מהר. ומהר מאד אנחנו מקבלים החלטות (ולעניין זה יש אינסוף אנקדוטות). המהירות הזו אפילו מגובה בגאווה עצמית פנימית. אני זוכרת שחשבתי שאני מספיקה כל כך הרבה שאני בעצם חיה יותר. מצחיק. כל כך מהר הכל עבר ורק לנשום לא הספקתי. עד שעצרתי. (אתנחתא דידקטית: שינויים ועצירות עוקבים תמיד מחירים גבוהים ומשברים כואבים). וכשעצרתי נשמ...

הם לא דוקטורים וגם לא פרופסורים. הם לא מחזיקים בתארים והם לא אוטוריטות לנושא מסויים. אבל הם המורים הכי טובים שלי, והם אהובים עלי כל כך. בן ויהלי התראיינו בפרק מיוחד ליום המשפחה, והזכירו לי כמה חשוב לעצור רגע, ולהקשיב. באמת. הקשבה כזו מלמדת על הטעויות שלנו בהעברת מסרים, על המקומות שאולי זקוקים לשינוי ולחיזוקים. וגם על מה שכן עובד, שאפשר לחבק ולהעצים. הקשבה היא המפתח למשפחתיות אינטימית. פרק קצרצר במיוחד לכבוד יום המשפחה