כלים לחיי בית עבודה בקורונה טיים

מלכותית ושתלטנית, הגיעה לכאן נגיפה קורונית מלכותית ובלתי נראית, ושינתה את העולם שהכרנו.

והשינוי? הוא דווקא מאד נראה. מאד מורגש. מאד מוחשי.

הוא נוגע בכל אורחות חיינו.

אנחנו יוצאים עם מסיכות. מוגבלים בתנועה שלנו.

אנחנו לא טסים לחו"ל. מתחבקים פחות. לא לוחצים ידיים.

הילדים שלנו בבית במרבית השנה האחרונה.

במסכים. בזומים. מרחוק.

רבים מאיתנו עובדים מהבית.

אנחנו פחות בפקקים.

השנה לא ראינו הצגות, לא בילינו באירועי תרבות.

הצטמצמנו במרחב הפיזי שלנו, ומצד שני – למדנו להתרחב ברצפים אחרים.

כמה סתגלתניים אנחנו. כמה חיוניים ומלאי יוזמה ויצירתיות.

ממשיכים לנהל חיים במציאות שלא היינו מאמינים שתתרגש עלינו.

טלי סגל ואני המשכנו לשיחה שנייה על הגרסה הקורונית שלנו.

איך מנהלים את הנזילות החדשה במרחב ובזמן?

מתברר שאנחנו יותר פרודוקטיביים כשאנחנו עובדים מהבית. סימן קריאה.

מתברר גם שאנחנו עובדים יותר שעות.

מצד אחד, הרווחנו יותר חופש ויותר אוטונומיה.

מצד שני, אנחנו מרגישים פחות שייכים.

מצד אחד, אנחנו מבלים פחות בדרכים.

מצד שני, עייפת הזום.

מחירים ורווחים.

אז מה עושים?

איך ממזערים את הפחות ומגבירים ביותר?

אילו כלים קונקרטיים עשויים לתמוך בשינוי הגורף שהתחולל על מרחב המחייה שלנו ועל ניהול הזמן שלנו.