© 2023 by Closet Confidential. Proudly created with Wix.com

כל הזכויות שמורות לדנה רגב

זאת השנה שלך- סדנה וארוחת ערב

10.9.2019

אם כל משאלה שלך הייתה מתגשמת?

אם היית כובש/ת כל יעד שהגדרת?

אם היו אומרים לך שדג זהב או פיה קיימים לא רק באגדות? 

שהפיה היא בך.  והדג הוא אתה. 

 

וגם מי שיגשים היא את או אתה!

 

נשמע כמו הבטחות ריקות? סיסמאות חלולות? אני יודעת. 

אני בעצמי מתקשה לעכל את מה שאירע בחיי, מהרגע שהתחלתי לזקק רצונות, לתעד אותם, ולבחון בדעיבד. 

 

זה היה בשנה שעברה בחודש תשרי בין יום כיפור לסוכות, שהבעתי במחברת שלי רצונות.

לשנה הבאה. 

 

רצונות קונקרטיים, ניתנים למדידה, כאלה שאפשר לומר אחרי שנה - השגתי או לא. 

 

לא רצונות פעוטים כתבתי לעצמי, אלא משמעותיים, מאתגרים, פורצי דרך. 

* לרכוש דירה להשקעה. 

* להרצות בחו"ל, ולהעביר סדנה. 

* לעבור סמינר מרחיב דעת בגרמניה. 

* להגמל מהתמכרות למשקה שחור וממותג היטב (קולה זירו). 

* לאזן את שעות העבודה שלי, ולהבטיח זמן הטענה. 

 

והיו לי גם שתי משאלות לב אחרות, יותר הווייתיות, כמוסות, שהביאו אותי לדמעות.

ושאני בוחרת לשמור לעצמי ביני לביני. 

 

לפני שבוע, הצצתי לאחור, בשנה שחלפה, וזה הכה בי. 

מה שביקשתי, איחלתי, רציתי - התממש ו"קרה" לי. 

הפכתי will hunter, ציידת רצונות. 

 

הדירה נרכשה תוך חודשיים קצת באקראי וללא מאמץ (לא חיפשתי, לא בדקתי ולא הייתי במו"מ). 

הרצאה בחו"ל וסדנה נקבעו בניו ג'רזי (מבלי שביקשתי,שיתפתי או שיווקתי). 

נגמלתי כליל מקולה זירו (ועל הדרך הזו, פריצת המחשבה שאפשרה אותה, והגילויים שהביאה בפוסט אחר)

אני עובדת ארבעה ימים בשבוע. ביום החמישי - אני דואגת לייצר משהו כיפי, מטעין, לעצמי (מחר שירי ואני על rooftop בת"א עם בריכה, עיסוי וארוחת צהריים טובה). 

 

לסמינר בגרמניה - לא נרשמתי, השארתי ספיח למשאלותיי לשנה הבאה. 

 

ואולי מה שהכי נוגע ללבי קשור במשאלות לבי הכמוסות. השתיים ההם, התאומות. 

שהפכו מאיחול פנימי למציאות מרגשת. 

 

אני לא יודעת להסביר את זה.

זה קשור, כנראה,  בנכונות לומר לעצמי מה אני רוצה, ובסנכרון שמתקיים בחיי לאחרונה.

כאילו שהמוח שלי מאדרכל את חיי. 

וזה לא שאין פעולות שאני עושה בתווך, בוודאי שיש, אבל הן מתרחשות בלי להזיע, בלי להתאבד. 

 

שנה חדשה היא הזדמנות לעשות זאת שוב.