ללמד ילדים ומתבגרים להגיב להקנטות

סיפור מהקליניקה. היא אמא למתבגר צעיר. הוא בן 13 וחצי. בחטיבה.

ככה נשמע הדיאלוג ביניהם ממש באחרונה.

"היה לי יום גרוע בביצפר. כולם כולם ירדו עלי. כל הזמן. נמאס לי"

דמעות נקוות בעיניו, למרות שהוא מנסה להחניק את הכאב, ודומה שההזכרות מכאיבה שוב.

היא מבקשת ממנו לספר מה בדיוק קרה. האם באמת כולם.

הוא מספר שירון אמר לו שהוא פח באנגלית.

שבכדורגל בהפסקה בחרו אותו אחרון לקבוצה. וירדו עליו שהוא גרוע.

הוא מספר על עוד שני אירועים מאותו זן. מקטינים. מקניטים.

הקשבה ומיפוי המציאות היא מתיישבת לידו ומניחה יד על גבו, "באמת חוויות לא נעימות" היא מסכימה. "יש מישהו שהתייחס אליך יפה היום? שלא ירד עליך?

כולם. כולם. הוא ממשיך בגרסתו. כלומר כמה אבל היתר נגררו. אף אחד לא עמד לצדו.

היא מבררת אם זה השיח הכללי בכיתה. אולי לא רק נגדו אלא נוהג כזה של קטילות ולעג באופן גורף.

הוא מסרב להנחה הזאת. זה נגדו בלבד.

והגוף שלו מספר לה שהוא חסר סבלנות, לא מוצא מזור בשיחה הזאת.

ובכל זאת יש לה עוד שאלה. כי הרי היא מרגישה שהכל בסדר לאורך השנה, אז האם זו מצוקה נקודתית שהוא צובע באמצעותה את יתר ימיו? או שהיא אכן לא מודעת למה שמתחולל בחייו?

הוא מסכים שלא כל הזמן. רק השבוע. התלבשו עליו. פתאום. לוקחים אחריות: מה החלק שלי במציאות

ואז הם מזהים ביחד שבתחילת השבוע הוא היה מתוסכל ממשחק לא מרהיב שלו בכדורסל, וחבריו זיהו את התסכול וגירדו לו את הפצע. שוב ושוב.

היא מכירה את הדפוס הזה. הלא מודע. זה שמביא אותו להיות מאד תגובתי וצודק ובלי להרגיש להפוך את עצמו למטרה קלה. רק לוחצים לו על כפתור, והוא מספק את הסחורה: מתעצבן, נעלב, מתעמת.

רק שלשקף לנער צעיר את האפשרות שהוא מייצר מציאות באמצעות מחשבותיו על עצמו, רגשותיו שלו - זה לא פשוט. עלולים בקלות לגרום לו לחוש נאשם. אשם פעמיים. פעם אחת בעצם מחשבותיו על עצמו ופעם שנייה בתוצאות החברתיות שהוא חווה.

משא כבד על כתפיים צעירות.

אז היא מזדהה ומגלה אמפתיה. ומהלכת כל אחר הצהריים עם תעוקה.

והיא יודעת שהילדים האחרים אינם רעים. היא יודעת שהוא לא נחות מאף אחד בדבר. היא יודעת שהוא מקובל ואהוד בדרך כלל.

כלי מעשי להתמודדות במאבק שליטה בערב לפני הארוחה, היא מנסה שוב, מראה לו סרטון.

סרטון שמדגים איך להתייחס להקנטות ובריונות.

איך לא לספק את ליטרת הבשר.

היא מנתחת איתו את הסרטון שמצליח להעלות צחוק על פניו. זה מצחיק איך שהנערה קראה למרצה "אידיוט" ו"גמד" ואמרה לו שהוא לבוש נורא. וככל שהוא, המרצה בסרטון, התעצבן וענה, הוא חטף מהלומה חזקה יותר, מכאיבה.

ואז.. המרצה הציג דרך אחרת. כזאת שמוציאה את העוקץ.

הוא קשוב עכשיו לגמרי, נותן לדברים לחלחל אצלו, סקרן ודרוך.

ועכשיו היא מסבירה לו על יחסי שליטה. על זכר האלפא בטבע ששומר על עליונות. היא שואלת אותו אם חבריו יכולים לשלוט בו. הוא משיב שלא. "רק שהנה, הם שלטו, ברגשותיך, במצב הרוח שלך" היא משקפת.

מחזירים שליטה אף אחד לא יכול לשלוט בו, הוא מבין. רק הוא עצמו.

הוא חזק בראשו. הוא יכול להזכיר לעצמו שהשליטה בידיו ולא להגרר למה שהם מבקשים ממנו באותו רגע - את עצביו.

הוא מתחיל לעשות סימולציות ומשחקי תפקידים.

וביחד, הם מדייקים, מתקנים.

מוודאים שלא ישיב בציניות (כי גם תשובה כזאת תגרור התלהטות). שלא יבטל את עצמו ותמיד יכבד את עצמו בתשובותיו.

הם צוחקים הרבה עכשיו. תוך כדי משחק והדגמות.

ויש תחושה של תקווה, של דרך, של הפנמה ותובנות.

בינה לבינה, היא תוהה אם אכן ילד צעיר יכול להפנים מסר שכזה, להצליח לבטא תגובה שמסרסת אפשרות להסלמה. להצליח להחזיר את המושכות לידיו בתחכום.

מבחן התוצאה רק שהוא חכם ממש. והוא נחוש.

ולמחרת הוא חוזר עם חיוך.

"היה מעולה, אמא" הוא משתף "ניסיתי את זה וזה עבד".

כשגולן בא אליו בזמן שהוא שיחק עם חבר אחר, ואמר לו שהוא גרוע, הוא השיב בקור רוח: "אוקי, יש לך טיפ בשבילי?". גולן לא ויתר והציע: "כן, תפסיק לשחק". והוא ענה בלי להתבלבל: "אני מעדיף להמשיך לשחק ולא מקבל את הטיפ אבל תודה". וגולן פנה משם. אין עם מי להמשיך בפינג פונג הזה. משעמם.

ואז בכדורגל בהפסקה, אמר לו אמיר שהוא גרוע, והוא השיב בפשטות גאונית: "כן, אני יודע שאני לא מעולה בכדורגל אבל אני נהנה לשחק". ככה. בלי להתנצל, ובלי להתלהם ולהתנצח, ולהתנגח. אמיר אמר: "אוקי, אז תשחק בהגנה".

וזהו. "ירדו ממני" הוא סיפר לה בנונשלנטיות והמשיך למחשב, לשגרה.

והיא, עמדה שם, לא מאמינה, נרגשת, מאושרת, גאה.

כך בדיוק קרה. בלי פוטושופ וריטושים. אחד לאחד.

הבנה של כללי המשחק.

שהשליטה תמיד בידיו.

שיש לו השפעה על מציאות חייו.

הכרות עם כלי מעשי שמאפשר לו מענה מסוג אחר.

אימון. דיוק. עיבוד. תרגול על יבש.

וקפיצה למים הקרים.

וגילוי מרהיב שהוא יכול לסמוך על עצמו. והיא יכולה לסמוך עליו.

אתם הורים לילדים או למתבגרים? תראו את הסרטון הזה. אהבתם? שתפו אחרים!