נשימה מעגלית - הזמנה לחוויה מעצימה

אני מזמינה אתכם לעשות צעד קטן לטובת עצמכם, להתנסות בסשן אחר, טבעי, מרגש ועוצמתי, עוקף קוגניציה ומיינד.

טכניקת הנשימה המעגלית דורשת מאתנו רק דבר אחד, הדבר היחיד שאנחנו לא מגיעים אליו ביומיום– פשוט לנשום.

לשאוף אוויר ולנשוף.

ומה קורה אז?

כשהגוף על כל תאיו ואיבריו מתמלא בחמצן, וכשהמיינד שלנו נזנח לכמה רגעים - דברים מופלאים קורים.

מחשבות צפות, רגשות עולים, תחושות פיזיות. והחיים שלנו מתבהרים לנגד עיננו העצומות.

הגוף שלנו אוצר בתוכו כל כך הרבה. למדנו לעצור את הנשימה כדי לא להרגיש (כאב או פחד) ואכן הפסקנו להרגיש (גם שמחה והתרגשות). חוויות נצברו בגוף שלנו, והוא מספר סיפור שאנחנו משום מה בוחרים לא להקשיב לו.

אנחנו נוטים להקשיב למילים שלנו שנובעות משכלנו. אבל... דווקא בעבור מי שקידש את השכל ואת המלל – הגוף יכול לשמש מפתח לגן נעול.

כל ריפוי – הוא ריפוי עצמי.

כל אדם – ייחודי.

כל סשן נראה אחרת, מרגיש אחרת, נחווה אחרת. אבל תמיד משהו קורה...

ואז מה?

ואז מתחיל העיבוד. מה הרגשתי? על מה זה יושב? מה הרגש הזה מספר לי? על מי אני באמת כועס? ממה אני מפחדת? מה משתק אותי בחיים? מה אני באמת רוצה?

ובתהליך משמעותי– אנחנו משילים מעלינו עור. אנחנו מוותרים על רעשים מסיחים, על קולות ביקורתיים. אנחנו מתחברים לעצמנו הפנימי, ולומדים להקשיב לנו, להכיר אותנו, לזהות את המכאניזם ואת הדפוס, ולהרחיב מעט, לבחור באמת. מה כבר לא משרת אותי? ממה אני יכולה להפרד?

הדברים הופכים פשוטים מאד כשהם בטבעיותם. הטבע שלנו פשוט. לא מסובך.

אז איך מתחילים?

פשוט.

מתקשרים.

מפנים שעה וחצי נטו ביומן.

נכונים לצאת להרפתקה לתוכנו. וזהו.

סומכים על גופנו, מכבדים את קיומו. מקשיבים לו.

ומי אני? (בנוסף להכשרתי כמטפלת בנשימות)

בשני העשורים האחרונים שימשתי סמנכ"ל שיווק ופיתוח בחברת תיירות. העשייה הייתה נר לרגליי, ורצתי בקצבים מטורפים לעבר מטרות "מערביות" – השכלה, הצלחה, כסף. עוד ועוד. השכל שלי היה מורה הדרך והתווה לי אתגרים ויעדים.

וואלה, הגעתי ליעדיי.

השגתי את מה שרציתי.

והכל היה טוב לכאורה. הכל היה מצויין למראית עין.

ובכל זאת, משהו כל הזמן דנדן לו בפנים. לא הספיק לי. לא עפתי. לא שמחתי.

כאדם מעובד, מנותח לעצמו ומאד מודע, לא חשבתי שיש משהו שאני לא רואה... יומרני הא?

באקראי הגעתי לסשן נשימות, ומאז חיי השתנו ללא היכר. עם השקט שהגיע בעקבות הנשימות, החמלה והאהבה, ההבנה והקבלה, הגיע גם האומץ. האומץ לעשות שינוי. לעזוב את מה שמרוקן, להתמקד במה שמטעין.

ל ה א מ י ן

להאמין שאם אני אמצא את הדרך להיות שמחה. להיות מחוברת לעצמי. להיות בתשוקותיי – הכל יהיה בסדר!

עברתי מסע "תיירותי" אחר ליעד קרוב - פנימה. הנחות יסוד שורשיות שלא ידעתי על קיומן פינו מקום לחשיבה אחרת, לתפישת עולם שונה.

זה לא מסע מיסטי, ואין בו קסמים, לחשים או שיקויים. זאת דרך שדורשת הקשבה אמיתית, אותנטיות, אומץ ואמונה שבידי להפוך את חיי ליפים. לטובים. לנעימים. לשקטים. לכל מה שאני רוצה.

המסע הזה לא הסתיים. אני עדיין מהלכת בשבילי חיי ונשמתי. עוצרת. בודקת. תוהה.

אבל התמורות כבר התרחשו: התקשורת הזוגית לבשה צורה אוהבת ורכה, עם ילדיי האהובים מאז ומעולם, אני מרגישה שאני אמא משודרגת, שנמצאת שם להקשיב באמת, לשאול שאלות שמוליכות לרצונותיהם הכמוסים. מערכות יחסיי עם חבריי פשוטות לי מבעבר. הקריירה – היא מתהווה לפי עוצמותיי ותשוקותיי האמיתיות, והיא אתגר ענק – להגדיל את השקט בעולם, להביא עוד מהטוב.

ה"צריך" עדיין נמצא שם, אבל יש הרבה יותר "רוצה".

ועכשיו, אני יודעת שאת הבשורה הזאת אני רוצה להעביר גם לך.

אני רוצה לעזור לך לעצור לרגע. להסתכל פנימה. לנשום. אני רוצה לעזור לך להצליח לחלום.

תשאלו אותי שאלות, תבקשו להבין מה ואיך ובמה זה כרוך,

איפה זה קורה, ומתי אני יכולה, כמה זה עולה, והאם על המזרן או על מיטה...

אבל... תבואו לסשן, תעניקו לעצמכם מתנה!!!