נפגשתי עם דרור גלוברמן לשיחה על הכאוס שאנחנו חיים בהווה, זה שלא מאפשר לנו לחזות את העתיד, שנע בין הזדמנויות מרגשות לעתיד מבהיל. החלפנו רעיונות, פרטנו על פחדים, ואולי גם הצענו אפשרות משחררת: הזמנה להכיר את עצמנו, את הרצון שלנו. להסכים לקבל את המציאות שמתהווה, לזוז מאזורי הנוחות שלנו, ולהתעגן למה שיש לנו עליו מידה של שליטה – לעצמנו.

אחד המאפיינים של חיים באזור הגאונות הוא התנתקות מהשוואות חיצוניות ומתחרותיות. במקום זאת, האדם מתמקד בפיתוח הייחודיות שלו ובתרומה שלו לעולם

אני הולכת ברחוב, אני רואה עץ, הוא מעניין אותי, אני מקליקה באוויר, ואני רואה את כל הנתונים עליו. הצצה למטאברס.