top of page

לא מספיק טובה

היא הגיעה אלי לקליניקה לשיחות שנוגעות במיקוד הקריירה שלה.

אישה צעירה בשנות ה- 30 המאוחרות של חייה. נעימת מראה. שאפתנית מאד. לוקחת אחריות על בחירותיה. בוגרת. מפוכחת. עדינה. אינטליגנטית. אישה שממוקדת מאד ברצונותיה, מחזיקה בניסיון ניהולי בכיר ומרשים.

בשלב די מוקדם התגלתה תפישתה הבסיסית את עצמה: "אני לא מספיק טובה".



באימון לא שואלים איפה לראשונה הרגשת ככה? מי גרם לך להרגיש ככה? איך היתה מערכת היחסים עם אבא או עם אמא? לא כי זה לא ראוי ואין לזה מקום. פשוט כי לאימון יש תכלית אחרת.

אז הסברתי לה שיש לנו קולות בתוכנו ששומרים עלינו. והם משרתים אותנו. לעתים הם שומרים עלינו מפני מציאות אובייקטיבית. לעתים הם משרתים מטרה אחרת שאולי כבר אינה רלוונטית בחיינו.

הם נוטים לחזק אחיזתם בשמירה נוקשה כשאנו באים לערוך שינוי בחיינו.



-"הקול הזה - "אני לא מספיק טובה" על מה הוא שומר? מה הוא משרת?" שאלתי.

שני דברים עלו: 1 – כשאני אומרת לעצמי שאני לא מספיק טובה אני מייצרת מנוע פנימי שמוביל אותי להשתפר, ללמוד עוד.

2- המשפט הזה שומר עלי מביקורת חיצונית, מאש, מכישלון אפשרי.

שומרים, אגב תמיד נשמעים מאד משכנעים, הם גם אוספים ראיות אמפיריות שמאששות את מ.ש.ל (מה שצריך להוכיח). יותר מזה הם יודעים להיות ממש מתוחכמים ולמצוא דרך להוכיח לך שאת לא מספיק טובה גם בתסריט חיים שממש התעלית מעל עצמך, שהיית מספר אחת, שיאנית.

אם הם שם, השומרים, הם ימצאו את הדרך להסביר לך בתחכום איך זה לא קשור בך, ההצלחה הזאת. או איך ההצלחה הזאת היא דווקא לא ממש הצלחה.

אבל צריך לומר את האמת הסטטיסטית, שיאנים, מיליארדרים, מנהיגים ומספרי אחת בדרך כלל מחזיקים בתפישות אחרות לגמרי לגבי עצמם. הם נוטים לחשוב על עצמם כמסוגלים, כטובים מאד (לעתים יותר), כחכמים ושאפתניים.

ובחזרה לחדר האינטימי שלי– "תגידי, בוא נחשוב על עובד שכפוף לך" אני מציעה "איזו תפוקה להערכתך יספק אם תבהירי לו שהדוח שהגיש לך בינוני? שהעבודה שעשה לא מספיק מקצועית?".

"יודיע על התפטרותו" ענתה ללא שהות

"כן... וכשאת אומרת לעצמך שאת לא מספיק טובה, את חושבת שאת אכן מדרבנת את עצמך להשתפר, לצמוח, להתפתח?"

חיוך.

כשנופל אסימון הוא מחייך למישהי את הפנים או מזיל לה דמעות, או חונק לה בגרון. משהו קורה בגוף כשנדלקת נורה ומתרחשת הארה.

"ממה את רוצה להישמר?" המשכתי בחקירה "איזו אש או ביקורת אורבים מעבר לפינה?"

-"לא.. את יודעת, אני עלולה להיכשל"

-"כן.. ואז מה יקרה?"

-"אני ארגיש תחושת כישלון"

-"אמממ כן.. ו...?"

-"וזה לא נעים"

-"כן.. באמת לא נעים" אני מסכימה נטולת ציניות "אבל הפתרון שמצאת לתחושה פוטנציאלית עתידית שתהיה לא נעימה באופן נקודתי הוא לחשוב כל הזמן באופן קונסיסטנטי ומתמשך שאת לא מספיק טובה? "

חיוך נוסף וצליל מתכתי שפוגע בקרקע.



התובנות האלה, הבהירות והחידוד הם סדקים מחשבתיים שמאפשרים מחשבה לאורך זמן, למידה על מנעד אפשרויות הבחירה, אימון בחשיבה חדשה. זה תהליך הדרגתי שדורש שימור ושמתחיל ברגע אחד של התעוררות ומאותו רגע - בחיים שלמים של מודעות.



תמונה חצויה.jpg

מאמנת אישית מוסמכת מכון אדלר
מאמנת יזמים ועסקים
מטפלת בנשימות מעגליות (ריברסינג)

מנחת הפודקאסט מעלה בטוב
0544-533064 

dana@danaregev.com

נושאי הבלוג:
פוסטים אחרונים:
bottom of page